<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רל"ג</h1>
<h2>דף עג.</h2>
שאלת חבית מלאה יין ישן ויש בשוליה שמרים הרבה ונאסרת בנצוק, אם נאמר על השמרים שהן מין אחר אחר שנשתנה השם וסלק את מינו כמי שאינו, או לא מפני שהשמרים עומדים להם נד אחד בשולי החבית ואינן מתבלבלין עם היין. תשובה מסתברא שהשמרים כל שלא נתמדו ולא עברו עליהם שנים עשר חדש, דין יין יש להם ושמרי יין מיקרו ושם יין עליהן עדיין וכאלו לא נשתנה שמם, דומה למה שאמרו בריש פ"ק דמכות [ג' ע"ב] התם מיא דצבעא מיקרי והכא חמרא מזיגא מיקרי. ואם אין אתה אומר כן [אפילו] ביין ישן שנפל בגו יין חדש אמרינן כן, שהרי על כרחנו שמרים יש בתוך החדש אלא שלא נצלל ולא צללו השמרים עדיין בשולי החבית והוו להו כקיתון של מים שבתוך הבור שאנו אומרים סלק את מינו, אלא שהשמרים דין יין יש להן עד שתמדו ויבשו, וכדעת רבינו יעקב ז"ל ועקר. אבל מפני שהם עומדים נד אחד לעצמם אינה טענה לדעתי, מפני שאף השמרים נאסרים אלו נפל יין נסך בתוך הגת, ונצוק רואין אותו כאלו נתערב בחבית ומדין תערובת יין נגעו ביה ולא משום נגיעה, (שאלו) [ואילו] נפל איסור בקדרה בתוך מינו ויש בה חתיכות שאינו מינו בתוך הקדרה כך אנו אומרין סלק את מינו וחתיכות שאינן מינו מבטלות אותו, ואף על גב שהחתיכות ניכרות ועומדות לבד בפני עצמן, שכל שנאסר מחמת האיסור מבטל את האיסור (המצטרף) [ומצטרף] לבטל את האיסור.
